רפואת העתיד

פיתוח ביו-חומרים, הנדסת רקמות, החדרה ושחרור מבוקר של תרופות, שתלים אורטופדים, איברים מלאכותיים ועוד. תעשיית ההיי-טק הביו רפואית לא עוצרת.

עם עליית רמת החיים ותוחלת החיים בישראל ובעולם, עולה הדרישה לרמה גבוהה ולמגוון רחב של מערכות רפואיות ומכשור רפואי חדשני ומתקדם. לכן, תעשיית ההיי-טק הביו-רפואית היא בין המובילות בקצב הגידול והיא כוללת תחומים רבים: מערכות לאבחון מוקדם של מחלות, מכשור רפואי לניטור אותות פיזיולוגיים, פיתוח ביו-חומרים, הנדסת רקמות, מערכות לטיפול אופטי, תרמי או אקוסטי, החדרה ושחרור מבוקר של תרופות, שתלים אורטופדים, איברים מלאכותיים ועוד.

פיתוח מרגש שפורסם אודותיו לאחרונה הוא מחקרה של פרופ' שולמית לבנברג, המנהלת האקדמית של התוכנית ללימודי ME בהנדסת ביו רפואית בטכניון, שהוביל לפיתוח שיטה שמשפרת משמעותית את איכותן של רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה. הפיתוח הוביל לכך שהרקמות המשופרות נקלטות בגוף מהר יותר, וכלי הדם שלהן מתאחים באופן אופטימלי עם אלה של הרקמה המארחת. המשמעות? הקלה והתייעלות משמעותית בתחום השתלות האיברים ושיקומם.

פרופ' לבנברג היא מומחית בעלת שם עולמי. היא עומדת בראש המעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, זכתה בפרס קריל מטעם קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי וכתב העת סיינטיפיק אמריקן כלל אותה ברשימת חמישים האנשים המשפיעים בעולם, כמנהיגת מדע בתחום הנדסת רקמות.

בעשור האחרון, כאמור, מפתחת לבנברג פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים (biodegradable polymer scaffolds) שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות המיועדות להשתלה. פיגומים אלה, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים החיוניים להתפתחות כלי דם, מובילים להיווצרות של רקמות הנקלטות ביעילות בגוף.

כדי לבחון את התאמתה של הרקמה המהונדסת, השתילו אותה לבנברג וצוות החוקרים בבטן של עכבר וגילו, כי שתלים שנוצרו בתהליך של "מתיחה" אכן מתאחים במהירות עם הרקמה המארחת. תוצאות אלו פורסמו בירחונים מדעיים נחשבים בעולם.

"פתיחת התכנית נועדה לענות על צרכים אנושיים בעולם טכנולוגי מתקדם". פרופ' שולמית לבנברג

כשהיא לא במעבדה, פרופ' לבנברג מנהלת, כאמור, את תכנית הלימודים הייחודית לקראת תואר ME במסלול ללא תזה בהנדסה ביו רפואית בתל אביב, ביחד עם הפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון. זאת יחידה רב-תחומית, בה עוסקים ביישום הידע והכלים של תחומי ההנדסה השונים, לעולם הרפואה ומדעי החיים, לצורך פיתוח שיטות אבחון וטיפול רפואיות ולחקר מחלות.

"התוכנית מיועדת למהנדסים עובדים אשר רוצים להתמחות בתחום ההנדסה הביו-רפואית", מתייחסת לבנברג לקהל הסטודנטים שמתאים לתוכנית, "לעיתים הם מגיעים אלינו על מנת לשנות כיוון בקריירה או פשוט כדי להרחיב ידע ומתוך ענין בתחום".

האם מהנדסים מתחומים שאינם ביו רפואיים יכולים להשתלב בתעשייה הביו-רפואית?
"מהנדסים מתחומים הנדסיים מגוונים כמו הנדסת חשמל, אוירונאוטיקה, מכונות או הנדסת חומרים יכולים להשתלב בתחום ההנדסה הביו-רפואית, מהיבטים שונים כמו הדמיה ועיבוד אותות רפואיים, ביומכניקה וזרימה במערכות ביולוגיות וכן הנדסת רקמות וביו-חומרים".

מהם האתגרים של תחום ההנדסה הביו-רפואית בישראל ובעולם?
"עולם הרפואה הופך ליותר ויותר טכנולוגי ודורש בהתאם תחומי הנדסה ייחודיים שמשלבים ידע בצרכים הביו-רפואיים, וכן ידע הנדסי מגוון. האתגרים שלנו הם לצעוד קדימה ולאפשר לרופאים ולחוקרים לקבל את הכלים והטכנולוגיות המתקדמות לשימושם".

מה צופן העתיד לתחום זה מבחינת הישגים, תחומי מחקר, השפעה על תחומי החיים ועוד?
"לדעתי, התחום ימשיך לשנות את פני המחקר והרפואה. ככל שמשתלבים מהנדסים עם רקע ביו-רפואי אשר יודעים לדבר גם את שפתם של הרופאים והחוקרים, יחד עם רקע רחב בתחומי ההנדסה השונים, כך עולה היכולת לקדם את הפיתוחים והחידושים הטכנולוגים הנדרשים, כולנו נרגיש זאת בעתיד.

"אנחנו כבר מרגישים זאת, בעליה המהירה של חידושים בתחום הביו-רפואי אם זה בחדרי הניתוח, במכונות ההדמיה, בתחליפי הרקמה ועוד. פתיחת התכנית נועדה לענות על צרכים אנושיים בעולם טכנולוגי מתקדם".

בוגרי התכנית ME בהנדסה ביו-רפואית יוכלו להשתלב בתפקידי מפתח בפיתוח, ייצור, שיווק ויישום מוצרים בשירותי הבריאות וכן בחברות הזנק רבות בתעשייה הביו-רפואית שמתפתחת בקצב מהיר.
הפקולטה להנדסה ביו רפואית, בשיתוף ביה"ס ללימודי המשך, מקיימים תכנית ייחודית ללימודי תואר ME במסלול ללא תזה בהנדסה ביו רפואית >>