יש גם דרך אחרת

נאות חובב (או כפי שנקראה בעבר: רמת חובב) הנה מועצה האזורית שאין בה תושבים כלל. המועצה כולה הנה אזור תעשייה המשתרע על פני כ-25,000 דונם, שהוקם על ידי מדינת ישראל בשנת 1975 על מנת לספק גב כלכלי לתעשייה המקומית ומקומות עבודה לתושבי הדרום. למרות העברת הטיפול בנושא הסביבה מידי המפעלים לידיה של מועצה מקומית מוסדרת בשנת 1989, בשנות האלפיים המוקדמות, נחשבה נאות חובב למפגע אקולוגי: מפעלי ברום תרמו לדלדול שכבת האוזון, טיפול לוקה בחסר בשפכים גרם לזיהום הקרקע, ריחות רעים הטרידו את התושבים בישובים הסמוכים וזיהומי אוויר התגלו בבדיקות שונות.

ב-2006 החל שינוי משמעותי: המועצה, ביחד עם מפעלי התעשייה ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה, השקיעו למעלה מ-1.5 מליארד דולר על מנת לשקם את נזקי העבר ולהתחיל בתכנית חדשה שהתבסס על מודל האקו-תעשייה הנפוץ במדינות המערביות. גיבוש התכנית נמשך קרוב לשנה ונעשה בשיתוף הציבור, כשחלק גדול ממנה נשען על סינרגיה בין המפעלים, כמו למשל שימוש בפסולת ממפעלים מסוימים כחומרי גלם למפעלים אחרים, ביטול ברכות האידוי והשמשת הקרקע שלהן להקמת תחנת כוח סולרית ועוד. בשנת 2014 אף החלה בנית מתקן ביו-גז ליצור חשמל נקי מפסולת אורגנית, כולל שאריות מזון. המתקן צפוי להפחית את כמות הפסולת המוטמנת בישראל ובכך ימנע זיהומי קרקע הנוצרים מפסולת זו. החשמל שיפיק המתקן יהווה תחליף למזוט וסולר, הנחשבים לחומרים מזהמים במיוחד. כעת, עומלים בנאות חובב על הקמת מרכז אלי הורביץ לכימיה, תעשייה וקיימות שהשלמתו צפויה לקראת סוף שנת 2016. מרכז אלי הורביץ יכלול גם גן אקולוגי, בוסתן פרי בשיתוף עם האוכלוסייה הבדואית הסמוכה, אזורי תיירות ופנאי ועוד.