מוקד מידע ורישום 04-8294228

המגזין

מבטיחה ומקיימת

היא ניהלה את נמל תל אביב בשנים בהן הפך מאזור מלא מחסנים למתחם התוסס והמצליח כפי שהוא מוכר כיום. האדריכלית ארנה אנג'ל והמומחית לקיימות ד"ר תמי זילברג מגיעות לטכניון – היחידה ללימודי המשך עם קורס על קיימות במאה ה- 21 כשהן משאירות אבק לתפיסות הניהול של העולם הישן

20/11/2016

an800

ארנה אנג'ל

האדריכלית ארנה אנג'ל, מגיעה לטכניון לימודי המשך עם קורס לניהול קיימותי במאה ה-21. אנג'ל מזוהה עם נמל תל אביב המתחדש, עליו הייתה אמונה בין השנים 2001-2007 כשכיהנה כמנכ"לית חברת "אוצר מפעלי ים", שמנהלת את המתחם. באותן שנים עבר מתחם הנמל את השינוי הדרמטי שהפך אותו למרחב אורבני תוסס שכולל עשרות בתי עסק, אלפי מבקרים ותיירים שנהנים ממגוון שימושים בו זמנית: מסעדות, אזורי פנאי וכושר, אוכל, בתי אופנה, תרבות ומוסיקה.

"במשך שמונה שנים ניהלתי את הפרויקט בנמל תל אביב", אומרת אנג'ל, "אבל רק כשהגעתי לתפקיד סמנכ"לית בחברת שיכון ובינוי ופגשתי את תמי (ד"ר תמי זילברג, המנהלת האקדמית המשותפת בתוכנית), הבנתי שניהלתי למעשה פרויקט שמושתת על ערכים של קיימות, גם אם לא ידעתי לקרוא לזה כך".

קיימות היא גישת ניהול שמשלבת שיקולים חברתיים, סביבתיים וכלכליים מתוך כוונה להבטיח קיום ארוך טווח, צמיחה ושגשוג עבורנו ועבור הדורות הבאים. מרחב הקיימות נמצא בחפיפה בין המימד החברתי, המימד הסביבתי והמימד הכלכלי.

איך ערכי קיימות באים לידי ביטוי? בנמל תל אביב, מספרת אנג'ל, "הדבר הראשון שעשיתי, למשל, בלי לדעת שקוראים לזה ניהול קיימותי ומתוך דחף פנימי, הוא שיתוף מחזיקי עניין. הבנתי שאם אני רוצה לעשות משהו אחר ולהצליח לבטל את התוכנית לבנות מגדלים בשטח ששייך לציבור, אני צריכה לחשוב איך אני משתפת עוד אנשים בחזון שלי".

ומי צריכים להיות האנשים האלה?
"מחזיקי עניין הם כל מי שיכולים להיות משפיעים או מושפעים מהפרויקט. מועד השכונה דרך בעלי העסקים ועד למשרדים הרלוונטיים בעירייה וגם בממשלה. אפילו הזמנתי אנשי רוח תל אביבים כמו עלי מוהר ודוד טרטקובר. ממש ישבתי והכנתי רשימה של אנשים שנכון יהיה לחשוב יחד איתם מה אנחנו רוצים לעשות במתחם הנמל".

קיימות היא גישת ניהול שמשלבת שיקולים חברתיים, סביבתיים וכלכליים מתוך כוונה להבטיח קיום ארוך טווח, צמיחה ושגשוג עבורנו ועבור הדורות הבאים. מרחב הקיימות נמצא בחפיפה בין המימד החברתי, המימד הסביבתי והמימד הכלכלי.

namaltlv

נמל תל אביב המתחדש. דוגמא למרחב אורבני שמקיים מגוון שימושים באופן ניהול קיימותי

אינטרס אחד
כשאנג'ל מציגה את הדברים, זה נשמע כמעט מובן מאליו. הרי כשפרויקט עסקי, פיננסי או נדל"ני יוצא לדרך הוא נוגע בכל כך הרבה פנים ואנשים אבל איכשהו את ההחלטות מקבלים בסופו של דבר, בדרך כלל, קומץ אנשים קטן עם אינטרס אחד. התוצאה? פרויקטים שפוגעים בערכי סביבה, ציבור, כלכלה או חברה.

"אני זוכרת שהמזכירה שלי התקשרה להזמין לישיבה הראשונה לכתיבת החזון לנמל תל אביב את מהנדס העיר תל אביב, מנהל המחלקה לרישוי עסקים ועוד אנשים רבים נוספים שלא ממש הבינו על מה אני מדברת", נזכרת אנג'ל, "אבל ידעתי שאם אני רוצה להצליח ולהעביר הלאה את התוכנית בלי להיתקע אינספור שנים של התנגדויות, אני צריכה לשתף את כל הנוגעים בדבר".

כלומר, עצם השיתוף והשקיפות של תהליכי התכנון והניהול מאפשר את מימוש התוכנית.
"נכון כי לא משנה מאיזה כיוון נסתכל על זה, אפילו מהכיוון הכי פרקטי של לוחות זמנים, אם נרצה שהדברים יזוזו יותר מהר, אז בהפוך על הפוך כדאי לנו לדבר עם מקסימום אנשים בשקיפות ובכנות בלי להחביא מידע, כדי לשמוע דעות שונות ורק אז לצאת לדרך, מסתבר שזה חוסך הרבה זמן".

דוגמאות לפרויקטים שנתקעו בגלל חוסר שקיפות בישראל לא חסרים, אומרת אנג'ל, "מספיק להזכיר את כביש חוצה ישראל שנעצר ונתקע במהלך השנים בגלל התנגדויות סביבתיות והתנגדויות של תושבים מהאזור או את פרויקט הגז שיכול היה להראות אחרת לגמרי אם הוא היה שקוף ומנוהל על ערכי קיימות".

pikiwiki_israel_21483_transport_in_israel

כביש 6 הוא דוגמא לפרויקט שנתקע בגלל חוסר שקיפות שהובילה להתנגדויות סביבתיות וחברתיות

ואולי זה עניין של מנטליות עסקית בישראל?
"הדבר הכי דרמטי הוא שהמנהלים לא חושבים במושגים האלה, רק מנהלים מהדור החדש מכירים את המושגים והתפיסות הללו. כנראה שיש אצלנו מנטליות של קדנציה מהירה מבחינה פוליטית שגורמת לכך ומבחינה עסקית יש כמובן את הדוחות הרבעוניים שצריך להראות בהם שאתה מרוויח".

ובכל זאת, העולם מתקדם ומה שהתאים לפני עשרים שנה כבר לא מתאים כיום, מרגישים את השינוי?
"אני מסתובבת המון שנים בהרבה גופים ותאגידים גדולים ומספרת לכל אחד על ניהול קיימותי, שקוף ומשתף ואיך העולם השתנה והשפה הניהולית השתנתה וההתנהלות העסקית השתנתה. ועל כך שגם אם לא בא לנו אנחנו צריכים להשתנות בהתאם".

ואיך התגובות?
"יש תגובות חיוביות אבל לא מעט מהאנשים שנמצאים במוקדי הכוח חושבים שאני מדברת סינית כשאני מדברת על קיימות שמכילה מרכיבים של שקיפות, ואיך להתנהל בצורה אתית ועם כל ארגז הכלים שאנחנו נדבר עליו בקורס. האנשים שנמצאים במוקדי הכוח לא באמת מבינים על מה אני מדברת, ואת זה אנחנו רוצים לשנות".

תוכנית הלימודים "קיימות במאה ה- 21: כלכלה, סביבה וחברה" תיפתח בקמפוס שרונה בתל אביב בפברואר 2017, בהיקף של עשרים מפגשים ו-80 שעות לימוד אקדמיות. בקורס ישתתפו מרצים אורחים מכל מגזרי המשק ובנוסף לידע התיאורטי, ייחשפו הסטודנטים לכלים מעשיים, לסיורים ולסדנאות.

עוד כתבות שיעניינו אותך

  • 01/09/2017
    להפוך פרויקט כושל לתוכנית מוצלחת

    פרויקט כושל גדול דומה למשאית ענקית התקועה בצד הכביש המהיר. איך מחלצים אותו בדרך להצלחה? שי שרגל, המנהל האקדמי של תוכניות ניהול הפרויקטים PMP במאמר מאיר עיניים

  • 15/11/2012
    להתנהל נכון

    טל שחורי, מנהל הפיתוח והתפעול בחברת "Navotek Medical", בחר לחזור אל ספסל הלימודים במסגרת התכנית לתואר שני במנהל עסקים ביחידה ללימודי המשך של הטכניון בת"א. איך קורה שמנהל חוזר ללימודי ניהול? טל מסביר

הריני מסכים/ה בזאת כי ברצוני לקבל מידע פרסומי מהטכניון מכון טכנולוגי לישראל ו/או מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ ו/או מי מטעמם, והמידע אודותיי יישמר במאגר לצורכי דיוור ישיר לרבות באמצעות דואר, טלפון, פקס, דואר אלקטרוני, הודעות טקסט וכיו"ב. ידוע לי כי בכל שלב אוכל להודיע על רצוני להפסיק את קבלת המידע הפרסומי באמצעות משלוח הודעה בכתב לכתובת דוא"ל: odeda@trdf.technion.ac.il