המגזין

עכבר העיר

עד שנת 2050, כך צופים המומחים, 75% מאוכלוסית העולם תתגורר בערים. מדוע המגמה הזאת טובה לבריאות שלנו ומה תפקידם של מתכנני הערים במציאות החדשה? פרופסור ירח דויטשר, המנהל האקדמי של התוכנית ללימודי תואר שני בהנדסה עירונית, עונה על השאלות

15/03/2016

800px-Shibuya_tokyo

כיום יש כבר כעשרים ערים בעולם עם אוכלוסייה של למעלה מעשרה מליון תושבים, טוקיו נחשבת לצפופה ביותר

בשנת 2007 חצתה האנושות לראשונה את קו האמצע ביחס שבין האוכלוסייה המתגוררת בעיר ובין זו המתגוררת בכפר כשקצת יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם גרה בערים. כיום יש כבר כעשרים ערים בעולם עם אוכלוסייה של למעלה מעשרה מליון תושבים כשבאזור טוקיו רבתי מתגוררים 30 מליון בני אדם והיא נחשבת לצפופה ביותר.

על פי כל התחזיות של המכון לגלובליזציה, בשנת 2050 יגורו 75% מתושבי כדור הארץ בערים, על כן מה הפלא שמקצועות ההנדסה העירונית והתכנון הפכו למבוקשים כל כך.

מגמת העיור (מלשון עיר) מלמדת על תופעה גלובלית המכונה התנפצות פנטזיית הפרברים, שמוכרת גם היטב לישראלים שבעבר חלמו על בית קרקע וגינה בכפר. בשנים האחרונות מחקרים וסקרים שונים אף מחזקים את המגמה ומציגים את היתרונות הבריאותיים, החברתיים והסביבתיים של החיים בעיר לעומת הכפר.

"יש תהליך מתמיד מזה מאות בשנים של מעבר מהאזורים הכפריים לאזורים העירוניים והתהליך הזה הואץ בצורה קיצונית בעשורים האחרונים", אומר פרופסור ירח דויטשר המנהל האקדמי של התכנית הייחודית ללימודי תואר שני בהנדסה עירונית (MUE) בטכניון היחידה ללימודי המשך, "בסין לפני 60 שנה רק 13% מהתושבים גרו בעיר ובשנת 2010 הם כבר הגיעו ל 45%, גם בברזיל יש מגמות דומות וכך גם בכל העולם כולל המדינות המתפתחות באפריקה ובדרום אמריקה. גם מדינת ישראל היא דוגמה די אופיינית לתהליך זה כשהיום למעלה מתשעים אחוזים מתושבי המדינה גרים באזורים העירוניים".

"בסין לפני 60 שנה רק 13% מהתושבים גרו בעיר ובשנת 2010 הם כבר הגיעו ל 45%, גם בברזיל יש מגמות דומות וכך גם מדינת ישראל היא דוגמה אופיינית לתהליך, כשלמעלה מתשעים אחוזים מתושבי המדינה גרים באזורים העירוניים"

מה בעצם מושך את האוכלוסייה אל העיר?

"הסיבה המרכזית היא פשוט איכות החיים והעובדה שאנחנו זקוקים לפחות ופחות אנשים שיגורו בכפר, יעבדו בחקלאות ויהוו את יצרני המזון לאדם. איכות החיים בעיר הרבה יותר טובה מבחינת חינוך, תרבות ובריאות. לדוגמא, בתל אביב רבתי איכות הבריאות והיכולת לספק את השירותים הרפואיים לאוכלוסיה הרבה יותר טובה מאשר בכפרים בנגב או בגליל והרי זה מצב טבעי שכן לא יבנה בית חולים על כמה ישובים באזורים כפריים".

איך עוד תורמת העיר לבריאות ולאיכות החיים שלנו?

"בעיר נלך יותר ברגל, נלך יותר למופעי תרבות, הצגות, סרטים, באזורים חקלאיים גם עושים את זה אבל כל יציאה זה פרויקט שלם לעומת העיר, שם אתה יוצא מהדירה ונכנס כעבור זמן קצר לתאטרון ולמופע". סיבות נוספות שמייחסים לאיכות החיים בעיר הן במפגש עם הקהילה, כמו למשל השכנים בבניין, לעומת הכפר שם התושבים מסוגרים בבתיהם. עוד נקודת זכות לעיר היא המגוון שהעיר מציעה מבחינת ההון האנושי ההטרוגני שמשלב שכבות שונות של האכולוסיה, עשירים ועניים, בני דתות שונות, גילאים שונים ועוד.

shutterstock_176015801small

בעבר מהנדס העיר היה אדריכל או מהנדס עם תואר ראשון אבל כיום זה לא מספיק ולכן יצרנו תוכנית לתואר שני שתיתן ידע הרבה יותר רחב

ועם התובנות האלו החל גם מקצוע מהנדס העיר להתרחב ולהשתנות בהתאם. "בעבר מהנדס העיר עסק בדברים בסיסייים כמו תכנון קונסטרוקטיבי של בנינים בודדים ואילו היום הוא נדרש לתפקוד הרבה יותר מאתגר", אומר פרופסור דויטשר, "מתכנני העיר מופקדים על תכנון העיר במובן הכוללני ביותר: לא רק התשתיות הפיסיות ואיכות המבנים, אלא גם הזכויות במקרקעין, מדיניות הפיתוח העתידית (המעוגנת בדרך כלל ביעדים חברתיים כלכליים), עיצוב העיר, שירותי ציבור (במובן הפיסי ואיכות השירות גם יחד), ואיכות הסביבה. אין ספק למשל שהיום, למשל, לא היו ממקמים את אזורי התעשייה ליד מרכז אוכלוסייה כמו שקורה באזור חיפה".

"בעבר מהנדס העיר עסק בדברים בסיסיים כמו תכנון קונסטרוקטיבי של בנינים בודדים ואילו היום הוא נדרש לתפקוד הרבה יותר מאתגר", אומר פרופסור דויטשר, "מתכנני העיר מופקדים על תכנון העיר במובן הכוללני ביותר"

איזה מגמות עכשוויות מזהים כיום בתכנון העירוני בישראל?

"בעיקר תכנון לגובה, שכן אנחנו מדינה צפופה ואין ברירה. בישראל פורמלית מספר התושבים הממוצע על שטח המדינה הוא כ- 400 תושבים לקמ"ר אבל בפועל זה לא נכון כי 7.5 מיליון בני אדם מתגוררים מבאר שבע וצפונה ואם כך, המצב הוא שכיוםיש בישראל מצטופפים כ- 900 אנשים לקמ"ר. רק בשביל הפרופורציה, המדינה הכי צפופה בעולם זאת בנלגדש עם 1,000 תושבים לקמ"ר ככה שאנחנו די קרובים לשם".

תוני פתיחה מאתגרים למתכנני הערים.

"בהחלט, וכך נולדה התוכנית הייחודית של הטכניון היחידה ללימודי המשך, כיוזמה משותפת עם איגוד מהנדסי הערים בישראל. בעבר מהנדס העיר היה אדריכל או מהנדס עם תואר ראשון אבל כיום זה לא מספיק ולכן יצרנו תוכנית לתואר שני שתיתן ידע הרבה יותר רחב על תחומי העשייה והאחריות העירונית. על נושא תפקיד מהנדס העיר לדעת כיצד להתייחס לזכויות המשפטיות במקרקעין, לדיני תכנון ובנייה, לדיני רשויות מקומיות, ולמשפט מינהלי כללי. כמו כן עליו או עליה לדעת כיצד לנהל את הצוות הגדול שבמחלקה, כיצד לתאם ולהשיג מטרות מול גורמים מנהליים אחרים, וכיצד לנהל סכסוכים עם יזמים, שכנים ועמותות אזרחיות.

shutterstock_60966694

התואר המוצע מדגיש רוחב יריעה וראיה רב-דיסציפלינארית

 

על חשיבות התכנית תעיד העובדה כי בתכנית שנפתחה לפני פחות משנה וחצי כבר לומדים כ-40 סטודנטים, כאשר כ-20% מהם מכהנים בתפקידים בכירים ביותר במחלקות ההנדסה והתכנון העירוניים

"התואר המוצע מדגיש רוחב יריעה וראיה רב-דיסציפלינארית – כמתחייב מאופיין של ערים. מטרתו להקנות היכרות עם מספר תחומים שונים ויחסי גומלין ביניהם. לפיכך, לתואר המוצע אוריינטציה מקצועית ופחות מחקרית. על חשיבות התכנית תעיד העובדה כי בתכנית שנפתחה לפני פחות משנה וחצי כבר לומדים כ-40 סטודנטים, כאשר כ-20% מהם מכהנים בתפקידים בכירים ביותר במחלקות ההנדסה והתכנון העירוניים (כולל מהנדס עיר, אדריכל עיר, מהנדס ועדת תכנון מקומית ועוד) – הם מרגישים שחסר להם ידע ואצלנו הם מקבלים את ההשלמות הנדרשות". את התוצאות, מדגיש פרופסור דויטשר, נראה כולנו בשטח.

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל רכזת התואר טלי רז בטלפון: 04-8295823 או במייל: taliraz@technion.ac.il

עוד כתבות שיעניינו אותך

  • 15/05/2016
    מהנדסים מחפשים משמעות

    גם מהנדסים ש"יושבים" במקום נוח ועם משכורת מכובדת, חושבים על לימודי תואר שני. בניסיון להבין את התופעה עולות סיבות רבות – עניין, אתגר, קידום, התמקצעות, הסבה, אך יותר מהכל, כמו כולנו – מהנדסים מחפשים את הסיפוק מהקריירה

הריני מסכים/ה בזאת כי ברצוני לקבל מידע פרסומי מהטכניון מכון טכנולוגי לישראל ו/או מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ ו/או מי מטעמם, והמידע אודותיי יישמר במאגר לצורכי דיוור ישיר לרבות באמצעות דואר, טלפון, פקס, דואר אלקטרוני, הודעות טקסט וכיו"ב. ידוע לי כי בכל שלב אוכל להודיע על רצוני להפסיק את קבלת המידע הפרסומי באמצעות משלוח הודעה בכתב לכתובת דוא"ל: CS.Marketing@trdf.technion.ac.il

The Butterfly Button