לייצא בטחון לעולם

כשאדם נוסע למדינה זרה ומשווק בה או מוכר לה מוצרים ביטחוניים, מוסר לגורמים זרים מידע בטחוני, או נותן להם שירות בטחוני אזי מדובר ביצוא ביטחוני

מאיר, מהו יצוא ביטחוני ?
יצוא ביטחוני הוא יצוא אל מחוץ לגבולות הארץ של מוצרים ביטחוניים. כשאומרים מוצרים ביטחוניים מתכוונים לשלושה מרכיבים: מוצרים, ידע בטחוני ושירות בטחוני. יצוא, כקבוע בחוק, הוא הוצאת דברים אל מחוץ לגבולות הארץ או מסירתם בידי גורמי חוץ השוהים בארץ. כשאדם נוסע למדינה זרה ומשווק בה או מוכר לה מוצרים ביטחוניים, מוסר לגורמים זרים מידע בטחוני, או נותן להם שירות בטחוני (אפילו לצורכי תיקון של מוצר או מערכת) אזי מדובר ביצוא ביטחוני. כך גם אם נעשים מעשים אלו עם גורם זר כאן בארץ. גם מעשה זה ייחשב כיצוא בטחוני. כל זאת מפורט בחוק הפיקוח על היצוא הביטחוני.

נגעת בנושא הפיקוח על היצוא הביטחוני. מה משמעות פיקוח זה?
היצוא הביטחוני כולל גם יצוא של מוצרים רגישים כמו נשק, מערכות מתוחכמות מסוגים שונים וידע טכנולוגי מתקדם (כמו בתחום הסייבר למשל). על כן יש הסכמה בין מדינות העולם וישראל בתוכן, שיש צורך לפקח על יצוא זה. הפיקוח מתבצע על בסיס שיקולים של ביטחון לאומי, רגישות ביטחונית של המוצר, הסף הטכנולוגי של ועוד. כל זאת תוך בחינתה של מדינת היעד והמשתמשים הסופיים.

איך מיושם הפיקוח על היצוא הביטחוני בישראל?
עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת נחקק בישראל "חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים "שקבע כי כל שר יכול להטיל פיקוח על יצוא מוצרים, שירותים או ידע שנכללים בתחום הטיפול של משרדו. החוק נקרא "חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים" ומכוחו התבצע, כבר מאז, פיקוח על היצוא הביטחוני במסגרת של צווים ותקנות כחקיקה משנית. במשך הזמן עלה הצורך בחקיקה ראשית ובשנת 2007 נחקק "חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני" שקבע בפעם הראשונה רשות מוסמכת לפיקוח על היצוא הביטחוני מישראל. על פי החוק "הרשות המוסמכת " היא מנכ"ל משרד הביטחון אשר האציל סמכות זו שלו לראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון. על פי החוק מוסמך ראש אפ"י להעניק או לשלול רישיונות שיווק ויצוא של מוצרים ביטחוניים. החוק גם מגדיר את תפקידו החשוב של משרד החוץ כנוטל חלק מרכזי וכשותף מרכזי בשיקולי הפיקוח והרישוי.

היצוא הביטחוני כולל גם יצוא של מוצרים רגישים כמו נשק, מערכות מתוחכמות מסוגים שונים וידע טכנולוגי מתקדם (כמו בתחום הסייבר, למשל). על כן יש הסכמה בין מדינות העולם וישראל בתוכן, שיש צורך לפקח על יצוא זה

הפיקוח על היצוא הביטחוני אינו מתקיים רק בישראל. מדובר במערך בינלאומי הקיים ברוב מדינות העולם ובוודאי במדינות המערביות. עקרונות הפיקוח עצמם זהים, רשימות המוצרים שבפיקוח שונות אך במעט זו מזו. ישנה "הרשימה האמריקאית" (ITAR) וישנה "הרשימה של יתר מדינות העולם" (Wassenaar). הבסיס לפיקוח בישראל היא רשימת WASSENAAR האירופאית עם מעט תוספות הכרחיות.

ישראל היא בין המדינות הבודדות שעובדות בשיטה דו-שלבית, שקובעת שעל מנת לייצא מוצרים ביטחוניים יש לקבל שני רישיונות: הראשון הוא "רישיון שיווק" המאפשר ליצואן לבוא במגע עם גורמי חוץ ולחתום עמם על חוזה והשני הוא "רישיון יצוא" המאפשר לייצא בפועל את המוצר, השירות או הידע.

חשוב לציין שאנו, בישראל, מתייחסים להגבלות עולמיות ומקפידים עליהן, כמו למשל אמברגו המוטל על מדינות שונות ועוד. יש לזכור שישראל לא חתמה על "האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני "-NNPT ולכן, איננה חברה במשטרי הפיקוח הבינלאומיים. יחד עם זאת, מקפידה ישראל לקיים את ההנחיות של משטרי פיקוח אלו כלשונם ולדבוק בהם, בין אם על ידי משרד הביטחון או על ידי משרד הכלכלה. דבקות זו כלולה אף היא בספר החוקים של ישראל.

האם מדינת ישראל נחשבת למובילה בתחום היצוא הביטחוני?
למרות הסכום המרשים של עסקאות יצוא, הרי שמדינת ישראל איננה המדינה המובילה בתחום היצוא הביטחוני .ישראל היא מדינה קטנה והיא רחוקה מהמעצמות התעשייתיות הגדולות בעולם. התעשייה הביטחונית הישראלית, כולה ביחד, חותמת על סך חוזים חדשים בשנה כמו חטיבה גדולה אחת בחברה אמריקאית, דוגמת "לוקהיד מרטין" או "בואינג". המובילות בתחום, הן המעצמות הגדולות: ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה ואחרות. עם זאת מובילה ישראל ביצוא בתחומים מסוימים, מאחר ויש לישראל שליטה בתחומים טכנולוגיים אלו ובזכותם יש לנו מקום של כבוד בין המדינות המייצאות. ניתן לראות את גרף היצוא העולה בשנים האחרונות החוזים החדשים הנחתמים מידי שנה והיקפם מוערך בסכומים שבין חמישה לשבעה מיליארד דולר בשנה.

ישראל היא בין המדינות הבודדות שעובדות בשיטה דו-שלבית, שקובעת שעל-מנת לייצא מוצרים ביטחוניים יש לקבל שני רישיונות: הראשון הוא "רישיון שיווק" והשני הוא "רישיון יצוא"

המובילות בתחום, הן המעצמות הגדולות: ארה"ב, רוסיה, צרפת, בריטניה ואחרות

יש הרבה יזמות בתחום? אנשים שלאו דווקא הגיעו מתחום הביטחון?
ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום ההיי-טק והטכנולוגיה. אנו מוצאים אנשים רבים, דוגמת בוגרי הטכניון, שלא הגיעו מרקע ביטחוני (חיל הקשר, יחידות המודיעין ומשרד הביטחון) העוסקים בתחומים ביטחוניים ומפתחים מלט"ים, מערכות ההגנה הממוחשבות, מוצרים הקשורים בעולם הסייבר ועוד.

בימים אלו עומד להיפתח קורס יצוא בטחוני בניהולך, בטכניון – היחידה ללימודי המשך. למי מיועד הקורס?
ניתן לחלק את קהל היעד של הקורס לשתי קבוצות: האחת, אלו אנשים המגיעים מהתעשיות הביטחוניות עצמן, מהחברות הגדולות כמו אלו הקטנות והבינוניות. אלו חברות העוסקות בפיתוח מוצרים, ידע או במתן שירותים ומבקשים לייצא יכולות אלו ולהתחרות בשוק העולמי ובעיקר – ללמוד כיצד לעשות זאת נכון. השניה: אנשי מקצוע מתחומים שונים, שאינם יצואנים ביטחוניים בפועל אלא הם באים מהמעגלים המקיפים את עולם היצוא הביטחוני ויש להם זיקה לנושא כמו עורכי דין, אנשי כספים וחוזים, אנשי ביטוח מנהלי שינוע, עמילי מכס ועוד.

מה הנושאים שילמדו בקורס?
אין כיום קורס המתרכז ביצוא ביטחוני ועוסק ספציפית בו ובמעגלים העוטפים אותו. יש מספר קורסים כלליים הניתנים באופן לא מרוכז. על כן בחרנו לתכנן קורס המתמקד כולו ביצוא הביטחוני ובנושאים הנוגעים לכל מי שעוסק או יעסוק ביצוא הביטחוני ביום יום.

במהלך הקורס נרחיב, כמובן, על נושא היצוא הביטחוני בארץ ובעולם ונציין את חשיבותו הבלתי מעורערת לכלכלה הישראלית. נציג, כמובן, את המערכת התומכת בו בארץ. נעלה את נושא עודפי מערכת הביטחון ומכירתם. נציג את "חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני" ואת הדרך בה מופעל הפיקוח הלכה למעשה. נתייחס לאמנות בינלאומיות ולמשטרי פיקוח ונדגיש את השפעתם על היצוא הביטחוני הישראלי. נעסוק בשני משטרים במיוחד: משטר ה- MTCR העוסק במניעת הפצת טילים ומערכות הקשורות בהם ובהסדר WASSENAAR העוסק במוצרים ביטחוניים וגם באלו הדו-שימושיים (מוצרים אזרחיים שיכול שיהיה להם שימוש כמוצר צבאי).

בחרנו לתכנן קורס המתמקד כולו ביצוא הביטחוני ובנושאים הנוגעים לכל מי שעוסק או יעסוק ביצוא הביטחוני ביום יום. במהלך הקורס נרחיב, כמובן, על נושא היצוא הביטחוני בארץ ובעולם ונציין את חשיבותו הבלתי מעורערת לכלכלה הישראלית

נארח מרצים שיציגו את מדיניות משרד החוץ בכל הקשור ליצוא הביטחוני, את עולם הפיקוח על יצוא מוצרים דו-שימושיים, את נושא המכס, הסכמי סחר בין לאומיים ורכש גומלין. נספח צבאי יציג את תפקיד הנספחים כזרוע קדמית של היצוא הביטחוני. יצואנים פעילים יחלקו מניסיונם הרחב והמגוון.

נפגוש מומחית לתקשורת שיווקית הבונה מזה שנים תדמיות שיווק לחברות בתחום היצוא הביטחוני ומקימה תערוכות ברחבי העולם. נקיים דיון על העיסוק, כולל יצוא, של אמצעי הצפנה מסחריים וניגע גם בנושא הסייבר על תחומיו והאפשרות לייצא מוצרים מתחום זה. נושאים נוספים יהיו ההיבטים המסחריים והחוזיים של היצוא הביטחוני וכן שינוע של יצוא ביטחוני. במהלך הקורס נקיים מפגש עם אורח מהודו אשר יציג, כמקרה מבחן, את הדרך הנכונה לקיים יצוא ביטחוני עם הודו.