מוקד מידע ורישום 04-8294228

המגזין

מידענות מחוץ לקופסה

מה קורה כשיזמים וסטארט-אפיסטים חוברים עם מידענים? ענבר יסעור ושרית חיים, מנהלות אקדמיות של הקורס ללימודי מידענות ביחידה ללימודי חוץ של הטכניון החליטו לבדוק את זה מקרוב והתוצאה – מפתיעה – עבור היזמים דווקא

15/12/2014

ענבר-יסעור

ענבר יסעור

שרית-חיים

שרית חיים

ענבר, שרית, לאחרונה מתרחש משהו חדש ושונה בתכנית לימודי המידענות שבניהולכן, מה הוא?
ענבר: מתוך חשיבה על הכשרה יוצאת דופן לסטודנטים שלנו, לפני כשנה וחצי יצרנו קשר עם חממה טכנולוגית-חברתית בשם "נסטטק", שתמכה ביזמים מהפריפריה החברתית, דוגמת אתיופים, חרדים וערבים. במסגרת הקשר, אימצנו יזמים וליווינו אותם בכל הקשור לצורכי המידע שלהם. האימוץ כלל פגישה ראשונית שלנו, מנהלות הקורס, עם היזם הצעיר ומנהלת החממה, הצגת המיזם, שיחה ראשונית והכוונה שלנו לטובת הגדרת שאלות המחקר. לאחר מכן הסטודנטים בחרו את הנושא שבמסגרתו הם רוצים לבצע את כרית המידע, כמו למשל קניין רוחני, גודל השוק, מיפוי המתחרים ועוד – ונגשו לעבודה.
היזמים מצידם – התחייבו להגיע שוב אל הקורס, לתת משוב לעבודה ולהסביר מה עשו בעקבותיה. כך לסטודנטים יצא להיפגש עם סוגים שונים של יזמים ומיזמים, הן מעולם ההיי-טק והן מעולם הלואו-טק. להכיר מקרוב את הלהט ואת הלחצים וכמובן – לראות את התוצאות והחשיבות הגדולה של עבודת המידענות לעולם היזמות.

אנו מכשירות מידענים שמוכוונים לתת תועלת וערכים מוספים למידע שהם מוצאים. הייחודיות בקורס שלנו, בין היתר, היא הכשרת הסטודנטים להגיש ללקוח מידע מעובד, מנוסח, אנליטי ורלוונטי, בצורת דוח מאורגן שהנתונים בו מבוססים ומאומתים

מאיפה התחיל הרעיון של עבודה עם החממה?
ענבר: הרגשנו שאנחנו צריכים לחבר את הקורס עם עשיה אמתית. עד השת"פ, היו הסטודנטים מוצאים בעצמם לקוח, על פי רוב חבר או קרוב משפחה, מה שהקל על העבודה כיון שקרובים וחברים נוטים "לתת הנחות" והתוצאה היא עבודת מחקר חלקית ולעתים קלה מדי. חיפשנו דרך שבה הסטודנטים יתעמתו עם אתגרים אמתיים מחיי המקצוע, עם לקוחות שאינם סלחנים ולא רק עם מטלות סטודנטיאליות, דרך שגם תעניק לעבודה ערך מוסף חברתי. כיום שיתוף הפעולה ממשיך עם יזמים צעירים מתוך הטכניון.

שרית: יש הבדל בין לקוח וירטואלי לבין לקוח שצריך בסופו של תהליך לעמוד מול משקיעים ויש לו דד ליין, אין ברירה אלא להגיש את העבודה בזמן.

shutterstock_376010605

בסדנת האינטגרציה נעשה שלב הליטוש מפחם ליהלום: אנו לוקחות ביחד עם הסטודנטים את המידע ומתחיל תהליך של עיבוד: היכן יש פערים, איפה צריך לתקן ניסוחים, הפרדת עיקר מתפל והכנת המידע הנכון והנדרש עבור היזם

מה עלה במפגשים הללו, בין היזמים לסטודנטים?
ענבר: ראשית, ראינו שבשלב הראשון היזמים כל כך מכוונים לרעיון שלהם כך שהם עדיין לא נסחו את השאלות הנדרשות, הם עדיין לא מודעים לצורך שלהם במידע ועוד לא הגיעו לשלב שבו הם בודקים מה קורה בעולם, האם יש פטנטים רשומים שיש להם זיקה למיזם שלהם ועוד. שנית, מתבצעת עבודה של 4-5 סטודנטים במקביל, שבעקבותיה אנחנו עושות סדנת אינטגרציה בין העבודות, כדי ליצור סינרגיה של מידע שונה שנאסף, לטובת אותו המחקר. התוצאות מדהימות, כיון שמתקבלות חמש זוויות שונות על אותו הנושא.

שרית: בסדנת האינטגרציה נעשה שלב הליטוש מפחם ליהלום: אנו לוקחות ביחד עם הסטודנטים את המידע ומתחיל תהליך של עיבוד: היכן יש פערים, איפה צריך לתקן ניסוחים, הפרדת עיקר מתפל והכנת המידע הנכון והנדרש עבור היזם. נוצר מצב של win-win – היזמים זוכים לקבל מידע יקר וחשוב שלא היה בידיהם לפני כן והסטודנטים זוכים לעבוד מול צרכן מידע אמתי, שחשיבות המידע עבורו יכולה להיות קריטית. הסטודנטים זוכים לראיין אותו, לעבוד לטובת תהליך התפתחות המיזם, יש אתגרים אמתיים ויש חברה שבסופו של דבר תשתמש במידע במציאות.

ענבר: בין הפגישה הראשונה והאחרונה היזמים עושים דרך ארוכה והופכים למאמינים הגדולים ביותר בעולם המידענות.

למידע הייתה השפעה על המיזם, כי למרות שידענו מי השוק ומי הלקוחות, קיבלנו מהסטודנטים מידע הרבה יותר ספציפי שסייע בבחירת לקוחות היעד, בהערכת הרווחים ובהתאמת התכנית העסקית שלנו. אם השירות לא היה ניתן חינם הייתי משלם עבורו אלפי שקלים, בזכותו חסכנו זמן וכסף. אני ממליץ לסטארטאפים נוספים לעבוד עם הקורס ולהשתמש בו ככלי כדי להבין את השוק ולזקק את התכנית העסקית שלהם

מדוע היזמים צריכים מידענים?
ענבר: לרוב, יזמים מתחילים בטוחים שהם הראשונים שחשבו על הרעיון שלהם ואף אחד לא חשב על זה לפניהם. הם יוצאים לדרך בלי מידע חשוב על השוק שהם עומדים לפעול בו ובלי הכלים למצוא את המידע הזה.
הם לא מקצים משאבים כספיים לרכישת המידע, כי הם לפני תהליכי גיוס כספים, אך בסופו של דבר, בתהליך גיוס הכספים, הם יצטרכו לתת למשקיעים את המידע הזה ולענות על שאלות שהמידע הוא זה שיספק עליהן את התשובות.
שרית: בנוסף, ליזמים בתחילת דרכם אין מוצר, אלא רעיון. לאחר שמקבלים את המידע מהסטודנטים, יתכן מצב שהמוצר ישתנה או שהאסטרטגיה כולה תשתנה.

ענבר: יזמים רבים סיפרו, לאחר שקיבלו את העבודה, שמעתה – כשהם יודעים איזו חשיבות יש למידע הזה ומה תרומתו הקמת המיזם שלהם, הם היו מוכנים לשלם עליו והרבה.

למה אתן עושות את זה?
ענבר: מעבר לערך המוסף לשני הצדדים, יש לנו מוטיבציה להרחיב את המודעות לחשיבות המקצוע, לחשיבות המידע ולחשיבות החיפוש אחריו, שבניגוד למה שחושבים – אינו מתבצע רק בגוגל.

שרית: אנו מכשירות מידענים שמוכוונים לתת תועלת וערכים מוספים למידע שהם מוצאים. הייחודיות בקורס שלנו, בין היתר, היא הכשרת הסטודנטים להגיש ללקוח מידע מעובד, מנוסח, אנליטי ורלוונטי, בצורת דוח מאורגן שהנתונים בו מבוססים ומאומתים, המכיל גם תובנות אובייקטיביות שנאספו ביחד עם המידע. כלומר: הסטודנטים שלנו לומדים לתת מענה לצורכי הלקוח.

היזמים מספרים

דניאל מנקוביץ, מנכ"ל Fitterli
נפגשתי עם ענבר, שהציגה לנו את תכנית מפגשי יזמים-סטודנטים במסגרת קורס המידענות ביחידה ללימודי חוץ בטכניון. החלטנו לנצל את ההזדמנות ולבקש מהסטודנטים לבצע עבורנו מחקר שוק, כדי לדעת טוב יותר מי המתחרים, מה מיפוי השוק ולקבל מידע על הלקוחות הפוטנציאלים שלנו. הגעתי אל הקורס כדי להציג את המיזם וסטודנטים התחילו לעבוד על הפרויקט, הפנו אלי שאלות וביצעו תחקיר מקדים.
גילינו שההידברות עם מבצעי המחקר היא טובה מאוד לסטארט-אפים, היא מאפשרת לברר את נכונותם של מהלכים או ביצוע שינויים במהלכים והחלטות. הסטודנטים עבדו כחודש וחצי ונוצרו כארבעה דוחות טובים מאוד שנתנו לנו את המידע שחיפשנו. יש לציין שהם כרו מידע שאנחנו לא הגענו אליו וגם לא ידענו איך למצוא אותו. רמת הדוחות הייתה גבוהה מאוד, הדוחות היו מסודרים, קיבלנו את מה שרצינו ואת מה שהצטרכנו וכשנדרשנו להציג בפני גורמים שונים, מצאנו שהמידע מחכה לנו בצורה נוחה וקלה לשליפה בדוח המסכם.

רן קורבר מנכ"ל BreezoMeter
כשנוצר הקשר בינינו לבין קורס לימודי מידענות ביחידה ללימודי חוץ בטכניון, החברה הייתה עדיין סטארט-אפ מתחיל ולא יכולנו להתמקד בכל האפשרויות ובכל השווקים, כיוון שרוב האנשים בסטארטאפ עסוקים בפיתוח תוכנה ולא בפיתוח עסקי. נהוג לשוחח עם סטארטאפיסטים אחרים כדי לקבל מידע או לחלופין, להתמקד בשוק שנראה מתאים ולקוות שהמשקיעים יאהבו את הבחירה בו. האפשרות השלישית, של שימוש בשירותי חברת ייעוץ, היא יקרה מאוד ולעתים מגבילה מבחינת התקשרויות עתידיות. בעבודה עם הסטודנטים מקורס מידענות קיבלנו עבודת מידע מקצועית ביותר, זכינו לשוחח אתם והדיון הפורה בין הסטודנטים שעבדו על המידע לבינינו, הביא אותו לבחינת המטרות ובסופו של דבר הוביל לבחירת יעדים מאוד מושכלת.

קיבלנו עוד מידע רב על השוק, שכלל ניתוחים מעמיקים ועל הדרך הנכונה ליצור קשר עם חברות המידע הנ"ל וכיצד נהוג לעבוד אתם. בכלל, העבודה הייתה שווה יותר מעבודה שנהוג להזמין מאדם אחד, החומר נבדק על ידי מנהלות הקורס כך שקיבלנו חומר איכותי מאוד, חתום בחותמת היוקרתית של הטכניון, שהמשקיעים מאוד מעריכים

כתוצאה מהעבודה, אפילו גילינו שהשאלות ששאלנו לא היו ממוקדות, שיש המון מידע שמסתובב ברשת והוא לא בהכרח נכון, למשל: למרות שהמידע על זיהום אוויר נמצא באתרי נדל"ן שונים, עורכי האתר לא עוסקים בו, אלא משתמשים בשירותיהן של חברות מידע שמוצאות ומעבדות את המידע ומוכרות אותו לאנשי הנדלן. בזכות העבודה עם הסטודנטים הבנו שאנו צריכים ליצור קשר עם חברות המידע הללו ולא לנסות להגיע לאנשי הנדל"ן עצמם.

 

עוד כתבות שיעניינו אותך

  • 15/04/2013
    כל המידע שבעולם

    עומס המידע והתקדמות הטכנולוגיה הביאו עמם שיטפון עצום של מידע. ענבר יסעור ושרית חיים, המרכזות האקדמיות של התכנית ללימודי מידענות ביחידה ללימודי המשך של הטכניון, מסבירות מהי מידענות ולמה כולנו צריכים אותה

הריני מסכים/ה בזאת כי ברצוני לקבל מידע פרסומי מהטכניון מכון טכנולוגי לישראל ו/או מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ ו/או מי מטעמם, והמידע אודותיי יישמר במאגר לצורכי דיוור ישיר לרבות באמצעות דואר, טלפון, פקס, דואר אלקטרוני, הודעות טקסט וכיו"ב. ידוע לי כי בכל שלב אוכל להודיע על רצוני להפסיק את קבלת המידע הפרסומי באמצעות משלוח הודעה בכתב לכתובת דוא"ל: odeda@trdf.technion.ac.il