אמנות האסטרטגיה

ראובן כץ

ראובן, מה הוא בעצם אימון? מאיפה הוא הגיע אלינו?
מבחינה היסטורית, מקור המילה "קואצ'" היא: כירכרה, הכירכרה הובילה אנשים ממקום אחד למקום אחר אליו רצו להגיע והמילה הושאלה לתחומים אחרים. עם השנים, היא התבססה בתחום הספורט ומשם הגיעה לעולם ההדרכה והחניכה.
האימון כפי שאנו מכירים אותו היום, הוא מתודולוגיה שנולדה בשנות ה-70 בארה"ב. בתקופה הזו רוב האמריקאים היו מצוידים בפסיכולוג, זה היה התחום הרווח, אבל עם מהירות המחשבה ומהירות ההתקדמות, בעיקר לאחר הופעת תחום ההיי טק, התעורר צורך לתהליכי טיפול פחות חודרניים ופחות ארוכים מאשר טיפול פסיכולוגי, תהליכים שיניבו תוצאות בטווח זמנים קצר יותר ויעסקו בבעיות העולות בחיי היום יום ולא בנפש. הקואוצ'ינג נוצר כדי לתת מענה לצורך הזה.

הקואוצ'ינג מתמקד במתן תשובות לשלוש שאלות עיקריות: היכן המתאמן נמצא היום, לאן הוא שואף להגיע במונחי שיא ההצלחה העתידיים ומה הוא מוכן לעשות בשביל זה?

לאחר התבססות התחום הוקם בארה"ב האיגוד הבינלאומי לקואוצ'ינג שנקרא ICF – international coaching federation. זה היה האיגוד הראשון שבנה את התפיסה ואת העקרונות המקצועיים וכיום הוא הגוף הגדול והמוביל בעולם בתחום.

גם לישראל הגיע תחום הקואוצ'ינג מעט אחרי שהתבסס בארה"ב ואנו באיק"א (איגוד הקואוצ'ינג הישראלי) קיבלנו לאחר עבודה מאומצת את ההכרה של האיגוד האמריקאי בתכניות שלנו והלומדים שלנו מקבלים הן את ההסמכה של האיגוד הישראלי והן את ההסמכה של האיגוד הבינלאומי.

רובנו כבר מכירים את האימון האישי והעסקי, מה זה בעצם אימון אסטרטגי?
נתחיל בתשובה לשאלה "מה היא אסטרטגיה?", אסטרטגיה היא בנית תכנית העל, תוך חשיבה ברמת ההפשטה הגבוהה ביותר. זו הרמה שבה מנתחים מערכת או פרט בראיה הרחבה ביותר האפשרית בשביל למצוא את הכיוון הנכון ביותר שבעזרתו, יגיע להצלחה כפי שהוא תופס אותה.

אסטרטגיה היא ההסבר והגורם המרכזי לכל ההצלחות ולכל הכישלונות בעולם, הן ברמה האישית והן ברמה של מערכות. לא פעם אנו מנתחים בעיות של מתאמנים ומוצאים שמקורן באסטרטגיה שגויה או בכזו שלא נבנתה כיאות.

חשוב לציין שבניית אסטרטגיה כרוכה במתודולוגיה מקצועית שאותה יש ללמוד ובה יש להתמקצע. לצערי יש בארץ אנשים רבים שמכריזים על עצמם כיועצים אסטרטגיים, כשבפועל אין בינם לבין אסטרטגיה דבר וחצי דבר.

משמעותה של המילה מנטור היא "חונך, ידיד, חבר, מורה רוחני" ולאורך ההיסטוריה היכרנו מנטורים רבים

ואיך נכנס לסיפור הזה המנטור?
משמעותה של המילה מנטור היא "חונך, ידיד, חבר, מורה רוחני" ולאורך ההיסטוריה היכרנו מנטורים רבים, החל מסוקרטס, הנחשב למנטור של העולם ועליו נאמר שהוא ליווה את השכל בייסורי הלידה של החכמה.

ליווי אסטרטגי הוא אחד הצרכים הבסיסיים של כל ארגון, שכמעט ולא קיים עבורו מענה מקצועי וארגוני דהיינו: כל הארגונים מבינים את הצורך, אך ברוב המקרים מעצבי האסטרטגיה הארגונית הם אנשים הסמוכים על הצלחות או כישלונות שניסיונם הקנה להם בעבר, אך לא למדו את התחום

בפועל, יש שני סוגים של מנטורים: הסוג הראשון הוא המנטור הדתי אידאולוגי, למשל רב, כומר או גורו. דוגמה למנטור דתי הוא הרב עובדיה יוסף למשל, אך מנטורים דתיים אידאולוגיים לעולם יכוונו את המודרך שלהם לפי תפיסת האמונה או האידאולוגיה שלהם.

הסוג השני הוא המנטור המקצועי, המשתמש בכלים מקצועיים מבוססי מחקרים ולמידה, ומכוון באופן אחראי וספציפי את הפרט או המערכת אותם הוא מאמן לכיוון המתאים באופן ייחודי להם. מנטור מקצועי חייב להיות אדם שלמד והוכשר לאמן, על מנת שלא יגרום נזקים למודרך.

לאילו ארגונים מתאים אימון מהסוג הזה?
באופן עקרוני לכל ארגון. ליווי אסטרטגי הוא אחד הצרכים הבסיסיים של כל ארגון, שכמעט ולא קיים עבורו מענה מקצועי וארגוני דהיינו: כל הארגונים מבינים את הצורך, אך ברוב המקרים מעצבי האסטרטגיה הארגונית הם אנשים הסמוכים על הצלחות או כישלונות שניסיונם הקנה להם בעבר, אך לא למדו את התחום באופן שיטתי ומקצועי ולא תמיד יש להם את הכלים המתאימים או את הניסיון המתאים לסיטואציה העומדת בפניהם.

מבחינה פורמלית, יש ארגוני מדינה, דוגמת הרשויות המקומיות, בהן קיים נוהל של משרד הפנים הקובע כי בכל ראשות צריך להיות מתכנן אסטרטגי, אבל ברוב הארגונים הגדולים משתמשים ביועצים אסטרטגיים חיצוניים ו/או בצוות חשיבה אסטרטגי שבנוי מאנשים בכירים במערכת, דוגמת היו"ר, המנכ"ל ומנהלים בכירים.

מי מתאים להיות מאמן אסטרטגי ומנטור? האם כל אחד יכול ללמוד את התחום?
באופן תיאורטי כל אחד יכול ללמוד את הכלים, אבל במציאות מתברר שהאנשים המתאימים הם אלו העומדים בקריטריונים הבאים:
1.אנשים שעברו בחיים איזשהו תהליך למידה שיטתי, שהשקיעו לפחות 3-4 שנים של למידה ברמה אקדמית, דהיינו בעלי תואר שני או לפחות תואר ראשון ומינימום של שבע שנות ניסיון במסלול קריירה רציני. כמובן שיש מקרים חריגים אך אלו מועטים.
2.בעלי יכולות אנליטיות מערכתיות וחשיבה תוצאתית, כלומר בעלי יכולת להבין מערכת שלמה בכל סדר גודל ולא להיות מומחה במשתנה אחד ולתרגם תהליכים למטרות ותוצאות.
3.בעלי ניסיון מוכח בהתמודדות עם בעיות ועם השגת מטרות בחיים. אנשים שהשיגו דברים בחיים – ברמה של מסלול קריירה.
4.בעלי ניסיון בעבודה עם אנשים, דוגמת ייעוץ, הוראה, הדרכה וכו'.

בכל קורסי האימון שלנו יש הסמכה כפולה: מתחילים מהבסיס, שהוא הסמכה לאימון אישי (לייף קואוצ'ינג), לאחר מכן כל אחד בקבוצה בוחר את ההתמחות שמתאימה לו, כשבטכניון ניתן לבחור בין ההתמחויות הבאות: אימון ארגוני ניהולי ואימון לזוגיות, אימון להפרעות קשב וריכוז (ADHD) וכעת גם באימון אסטרטגי ומנטורינג

איך בחרת את האנשים שידריכו בקורס?
בשאלה הקודמת נתתי קווים לדמות המאמן האסטרטגי, גם את המדריכים שיתלוו אלי בקורס בחרתי לפי קריטריונים אלו ולפי נסיונם. כיון שערש התכנון האסטרטגי נעוץ באמנות המלחמה (רבים בודאי מכירים ספר בשם זה של סון דזה, או את הגותו של קרל פון קלאוזביץ' "על המלחמה"), שילבתי בצוות ההדרכה את האלוף במיל' דורון רובין, תא"ל במיל' אריה פישביין ותא"ל ישי דותן, שהם גם בוגרים של הקורסים שלנו.

במקביל אליהם ירצה ד"ר ארתורו באך המגיע מתחום החברה והקהילה, ד"ר אסתר אשכנזי, המגיעה מתחום החינוך וד"ר ליאור דוד שבעבר כיהן בתפקידים בכירים בחברות הייטק שונות ופנה לקואוצ'ינג.

כיצד בנוי הקורס?
בכל קורסי האימון שלנו יש הסמכה כפולה, מתחילים מהבסיס, שהוא הסמכה לאימון אישי (לייף קואוצ'ינג), לאחר מכן כל אחד בקבוצה בוחר את ההתמחות שמתאימה לו, כשבטכניון ניתן לבחור בין ההתמחויות הבאות:אימון ארגוני ניהולי ואימון לזוגיות , אימון להפרעות קשב וריכוז (ADHD) וכעת גם באימון אסטרטגי ומנטורינג.

ההתמחות בנויה משני חלקים – חלק ראשון בו לומדים את המתודולוגיה ואת הכלים והחלק השני בו לומדים את תשעת סוגי האסטרטגיה הקיימים ואיך מיישמים את הכלים בתחום הספציפי שבו יאמנו הלומדים.