נקודת איזון: איך מאזנים בין העבודה והמשפחה ונשארים רגועים

כאשר קיימת גלישה בין תחומי החיים השונים של אדם יכול להיווצר מצב של קונפליקט וחוסר איזון בין תחומי החיים והעבודה

לכבוד חגי תשרי, זמן של התכנסות משפחתית וחשבון נפש בכל תחומי החיים, ביקשנו מדוקטור יעל ליבנה, מרכזת אקדמית בקורס ניהול ופיתוח משאבי אנוש, להציב בפנינו מראה ולהסביר איך נראה חוסר איזון בין תחומי החיים והעבודה וגם להציע כמה פתרונות.

"לאדם בוגר ישנם מספר מסגרות או תחומי חיים", פותחת ליבנה בסקירה, "עבודה, משפחה, משפחה מורחבת, לימודים, פעילות חברתית, תרבותית, התנדבותית ועוד. כאשר קיימת גלישה בין התחומים השונים יכול להיווצר מצב של קונפליקט וחוסר איזון בין תחומי החיים והעבודה".

איך מתבטא הקונפליקט?
"הוא יכול להיות על רקע של התנגשות בזמן, כשסך זמן העירות אינו מספיק כדי לענות על כל הדרישות המצופות ממכלול התחומים בחיינו או שיש התנגשות בדרישות. בסיס נוסף לקונפליקט הוא מאמץ, כלומר, כשאין די משאבים רגשיים או פיזיים כדי להתמודד עם הדרישות. לדוגמה, איש שירות שאינו יכול לשמור עוד על איפוק עם ילדיו. צורה נוספת של הקונפליקט הוא התנהגותי, כמו למשל פסיכולוג שמתייחס גם לחבריו כאל מטופלים".

הקונפליקט השכיח ביותר הוא על בסיס זמן. הטכנולוגיה מאיצה את הקונפליקט, כי היא מטשטשת את הגבולות בין העבודה למשפחה. מקום העבודה מספק לך בנדיבות טלפון נייד ומחשב נייד – ובעצם משדר לך שאתה אמור להיות זמין בכל זמן

מהי הסיבה השכיחה ביותר לחוסר איזון בין התחומים?
"הקונפליקט השכיח ביותר הוא על בסיס זמן. הטכנולוגיה מאיצה את הקונפליקט, כי היא מטשטשת את הגבולות בין העבודה למשפחה. מקום העבודה מספק לך בנדיבות טלפון נייד ומחשב נייד ובעצם משדר לך שאתה אמור להיות זמין בכל זמן ומצב. אז עולה השאלה האם על העובד להיות זמין גם בימי שבת או גם כשהוא יושב לארוחת ערב עם משפחתו?"

סיבות נוספות שמגבירות את חוסר האיזון בתקופתנו, מלמדת ליבנה, נעוצות במגמות חברתיות כמו יציאת נשים לעבודה, מעורבות של שני ההורים בגידול הילדים, גידול במספר המשפחות החד הוריות, הארכת תוחלת החיים שמייצרת מחויבות גם כלפי ההורים המבוגרים והמשפחה המורחבת, ומגמות של תעשייה תחרותית כלל עולמית.

"מצד המעסיקים קיימת דרישה להתייעלות מתמדת ולתגובה מהירה משום שעיכוב בעשייה יכול להיות מכריע", אומרת ליבנה, "מצב זה יוצר צורך לדרוש מהעובד לעבוד שעות מרובות ולא שיגרתיות כמו בלילות ובסופי שבוע או לאחד בין התפקידים, מה שיוצר עומס על העובד ומותיר מעט מאוד משאבי זמן או משאבים רגשיים כדי לפעול בתחומים נוספים בחייו".

לחץ כרוני גורם לשחיקה ולתוצאות שליליות שמשפיעות על איכות החיים של עובד, על משפחתו וגם גובות מחיר בריאותי. גם המעסיק יוצא נפגע בטווח הארוך שכן עובד שנעדר, שמקבל החלטות שגויות, עובד שלא מצליח לעבוד בשיתוף פעולה בצוות בשל תסכול או קוצר רוח פוגע בתפוקה שלו מבחינה איכותית וכמותית

ויש לכך השלכות, גם על הארגון.
"בטווח הקצר זה מרוץ שנראה אפשרי עבור שני הצדדים ולכאורה שניהם יוצאים נשכרים. המעסיק זוכה לעובד מחויב לעבודה ללא גבולות, והוא אף מתמרץ עובד כזה ומשבח אותו. אבל להיקף עבודה בשעות מרובות, היעדר איזון ותסכול על חוסר היכולת לשלב בין התחומים, מתלווה מצד העובד לחץ מתמשך".

שיכול להפוך ללחץ כרוני.
"נכון, ולחץ כרוני גורם לשחיקה ולתוצאות שליליות שמשפיעות על איכות החיים של עובד, על משפחתו וגם גובות מחיר בריאותי. גם המעסיק יוצא נפגע בטווח הארוך שכן עובד שנעדר, שמקבל החלטות שגויות, עובד שלא מצליח לעבוד בשיתוף פעולה בצוות בשל תסכול או קוצר רוח פוגע בתפוקה שלו מבחינה איכותית וכמותית. כלומר, יש כאן מחיר משמעותי לשני הצדדים בטווח הארוך".

"אנחנו רואים אצל מעסיקים מגמה של גיבוש מדיניות ידידותית למשפחה"

"אפשר לקבוע מדיניות ידידותית של ישיבות שלא מסתיימות לאחר השעה 15:00 כדי לאפשר יציאה לאיסוף ילדים. אפשר לעודד יציאה לחופשה ולא להמתין עד התראה המחייבת לצאת לחופשה. העידוד מתבטא בכך שלא מטרידים את העובד בעת חופשתו בענייני עבודה"

מה הפתרון?
"הפתרון נמצא אצל שני הצדדים. אנחנו רואים אצל מעסיקים מגמה של גיבוש מדיניות ידידותית למשפחה. כזו שיכולה להתבטא בפעולות שעלותן סמלית והן משדרות שינוי, כמו למשל גמישות בשעות העבודה ואפשרות להשלים את המשימות בכל שעה מועדפת על העובד. או גמישות חלקית של תחילת העבודה וסיום יום העבודה תוך השלמת מכסת השעות ופעילות בשעות שיא כדי לעמוד בדרישות הלקוחות וכן לאפשר מפגשי צוותים. כך למשל, המקדימים יתחילו את שעות עבודתם ב- 6:00 והמאחרים יכולים להגיע עד 10:00, כך בני הזוג יכולים לתאם ביניהם".

אילו עוד אמצעים ישנם?
"אפשר לאפשר לעובד לעבוד בחלק מהיום או בחלק מהשבוע מהבית. במקרה כזה הוא יכול לפגוש את בני המשפחה בצהריים. ישנם גם הסדרים לטיפול במשפחה כמו מעונות ילדים, קייטנות או בית הורים שמקובלים במרכזי תעסוקת היי-טק כמו מת"ם בחיפה. אפשר לקבוע מדיניות ידידותית של ישיבות שלא מסתיימות לאחר השעה 15:00 כדי לאפשר יציאה לאיסוף ילדים. אפשר לעודד יציאה לחופשה ולא להמתין עד התראה המחייבת לצאת לחופשה. העידוד מתבטא בכך שלא מטרידים את העובד בעת חופשתו בענייני עבודה".

"יותר מהכול, נדרש שינוי גישה, לזכור שאי אפשר להיות מושלם בכל ההיבטים, ואם בחרת בזמן נתון להתמקד בעבודה אל תערב את ענייני המשפחה ולהפך, כשאתה עם המשפחה אל תערב את ענייני העבודה, מיקוד של הזמן היא התחלה נכונה ליצירת איזון בין תחומי החיים"

ומה לגבי הדרג הניהולי, כיצד הקונפליקט מתבטא בדרגים אלו?
"הדוגמא האישית של המנהלים היא מעל הכל כשמדובר בניסיון לייצר איזון בחיים. מנהל בכיר שיוצא מעבודתו בשעה מוקדמת לצורך שהייה עם המשפחה, אינו שולח מיילים בסופי שבוע ומברך מכל ליבו על כל לידה בחברה ולא רואה בכך מטרד, הוא מנהל שמשדר לעובדיו שחשוב לו ליצור איזון בין תחומי החיים".

אנחנו רואים את זה בשטח?
"קיימת מגמה הולכת ומתרחבת של אימוץ הנושא כחלק מאחריות תאגידית בעולם וחברות מגישות לצד מאזן כספי גם מאזן חברתי בהיבטים של איזון חיים עבודה. אבל לצד הפעולה הארגונית נדרשת גם לקיחת אחריות אישית של העובד. עליו לתכנן את הקריירה בהתאם למשימות המשפחה. למשל, לא לקחת תפקיד מחייב אם את ממש אחרי לידה או לתכנן את היציאה ללימודים או הקידום עם בן הזוג מבחינת חלוקת המשאבים. ויותר מהכל, נדרש שינוי גישה, לזכור שאי אפשר להיות מושלם בכל ההיבטים, ואם בחרת בזמן נתון להתמקד בעבודה אל תערב את ענייני המשפחה ולהפך, כשאתה עם המשפחה אל תערב את ענייני העבודה, מיקוד של הזמן היא התחלה נכונה ליצירת איזון בין תחומי החיים".

למידע נוסף ניתן ליצור קשר במספר 048295050